Eden & Niv
הגעתי לבית של עדן, כשהיא כבר הייתה בריכוז עמוק בשלב האיפור, אז הלכתי להכיר קצת את המשפחה. החלפתי כמה מילים עם אמא ואבא, וציינתי לעצמי שהם ממש רגועים ונינוחים. על השולחן כבר היו ערומים מאפינס ממותגים ומגניבים, ובכלל שולחן מלא בכל טוב, שזה תמיד טוב ונותן תחושה נעימה לספקים שבאים להתארח. עוד, ציינתי לעצמי, שהבית מלא בחברות לבושות בשמלות אדומות, והן נראו עסוקות בשלהן. הצגתי את עצמי, פטפטנו קצת, והחלטתי שזה הרגע לדבר עם כלת השמחה. לקחתי איתי את המצלמה, וגיליתי שאני לא מתאפק וכבר מתחיל לצלם תוך כדי שנאי מציג את עצמי ושואל קצת שאלות מנומסות. עוד הפתעה נעימה הייתה לגלות את נדב של נועה, שלהם צילמתי את החתונה לא מזמן. כבר מהרגע הראשון היה ברור שהאווירה באנרגיות גבוהות, מלא קריאות ״ואווו״, אמא של עדן בעננים ועדן בן זקן על פול ווליום ברמקולים, בקיצור, שמייח. עלינו לגג לתצפת על רמת השרון, ולתפוס קצת תמונות ״קנדיד״ של עדן מתלבשת. התחלנו לשמוע קריאות שמחה מלמטה והבנו שניב הגיע עם הפמליה. המפגש לא איחר לבוא כמובן, והיה באותן אנרגיות בדיוק. התחלתי להרגיש שאני נדבר בכל השמחה הזו. מצאתי את עצמי מתחיל לפזם עם עדן בן זקן בטלוויזיה, הרגלים קצת התחילו לרקד להן. חייכתי לעצמי, יהיה יום מטורף.
נסענו לעשות קצת שטויות בפארק השרון, לתפוס קצת צחוקים של הזוג עם החברים, רגעים שבהם שפת הגוף פשוטה, חמה, לא מודעת. החתונה הייתה ביום חמישי בתחילת ספטמבר, אז כמובן שהיו זוגות נוספים שעשו פוזות מול השקיעה. תמיד הזוגות האחרים נראים לי נורא מתאמצים, ואני נשבע לעצמי שאנחנו לא כאלה, אבל מי יודע. עדן רצתה עוד קצת שוטים אינטימיים יותר, אז תפסנו איזו פינת פרדס לאזור של הגן אירועים, ומשם גם התמונה שאתם רואים בתחילת הפוסט. רגע מגניב בתנועה, עיניים מאושרות. נו, אתם יודעים, כל הכיף הזה.
החופה הייתה קצרה ולעניין, עדן הקריאה יפה, תמציתי ואינטיליגנטי. יאמי. ניב שבר את הכוס ובום כבר היינו ברחבה, רוקדים, קופצים, משתוללים, רוקדים... כמילות השיר. וחוזר חלילה. עברתי לצלם רחב, עם עדשת ה-16 האהובה שלי, שלא מאכזבת אותי אף פעם. זו העדשה הכי מגוונת לרחבה לדעתי, היא יכולה לתפוס אקשן פרוע ולהכניס את כל החברים לפריים, והיא יכולה גם ליצור קלוזאפים משוגעים שנותנים תחושה של אקשן במרחב. קשה להסביר, צריך לראות. רגע לפני שהלכתי, עוד תפסתי את ניב להיפרדץ. הוא כבר היה בעולם אחר, ורק הפציר בי שאגיד לדי ג׳יי לשים את השיר ״תרקדו״, של מי אם לא.. עדן בן זקן