עריכת וידאו לקליפ חתונה, איך עושים את זה טוב

צילום וידאו הוא אומנות מלאה באפשרויות. אחד הסימנים לסרט טוב הוא איכות העריכה בו. צילום וידאו משובח הוא כמובן חשוב, ואיכות הצילום, בחירת השוטים ובחירת זוויות הצילום גם כן יכולה לעשות הבדל של שמיים וארץ. אבל בפוסט הזה אני רוצה לעסוק בעריכת וידאו. בניגוד לצילום סטילס, צלם הוידאו מתחיל את האומנות שלו בחדר העריכה. חומרי הגלם של הוידאו משמשים אותו בבניית סיפור שיש לו קצב, תנופה וכוח משיכה משל עצמו. יש שיגידו אפילו שהעריכה מספרת מחדש את הסיפור של החתונה, ואני מסכים שזה באמת הכוח האדיר שלה. עריכה שקטה ורגועה יכולה לשדר אווירה מסויימת, ואילו עריכה תזזיתית, מהירה, קופצנית ובלתי לניארית תשדר מסר שונה בתכלית מהיום שהיה, ומעיצוב הזכרון שלו. לאומנות הקולנוע . יכולת לעצב נראטיב, לפרק אותו לבנות אות מחדש, והנרטיב הזה אמור לקחת את הרגעים מהיום שהיה, ולבנות מהם רצף שישמח את הזוג, ירגש אותו, וייתן ליום החתונה חיים משלו, שקמים תחייה בכל פעם שרואים את הסרט. בהקשר הזה, יש שני סוגי עריכה שאני רוצה לעסוק בהם, ולהראות מדוע הם כבר אינם רלונטיים לימינו, עידן שבו אנשים נחשפים להמון מידע מהיר, קליפי וזמין - בין אם זה בפיד של הפייסבוק והאינסטגרם, ובין אם זה פשוט בטלוויזיה. סוג העריכה הנפוץ הראשון הוא עריכה דוקומנטרית. הכוונה היא לעריכת ווידאו שמבקשת להעביר את יום החתונה בערך כמו שהזוג והאורחים חוו אותו. הסרט יתחיל לרוב בשוטים של התארגנות הכלה עם השושבינות, שלבי האיפור ולבישת השמלה. לאחר מכן הסרט ימשיך, באופן כרונולוגי, לעקוב אחר שלבי היום של הזוג: הפגישה, קבלת האורחים, החופה וכמובן המסיבה. לרוב, שוטים של הריקודים ברחבה יסיימו את הסרט. התיעוד הדוקומנטרי נשחק מעט לאורך השנים, בעשור האחרון במיוחד, שבו יצא לסרטי חתונה שם נרדף לסרטים שאף אחד לא רוצה לראות: ארוכים, מייגעים, ובלתי רלוונטיים לרוב הצופים שאינם משפחה קרובה. הנסיון לתפוס כל רגע ורגע, להכניס נאומים ארוכים ומייגעים, ובכלל לערות את הסרט בצורה איטית ומייגעת, בוודאי אינם מוסיפים לחוויה. וחוויה פה היא מילת המפתח לטעמי. כי אני מאמין שסרט חתונה טוב לא צריך להביא כל רגע ורגע מהיום, אלא להפיח מחדש את החוויה, את הרושם הראשוני והמתקתק של הזכרון הנעים. המטרה אינה תיעוד, המטרה היא יצירה, אומנות ואמירה אישית של הזוג: אנחנו ניצור פה ביחד עם הצלם עולם בזעיר אנפין, ניצור נרטיב מחודש של היום שהיה, שכל מי שיצפה בו, ייזכר בצורה מרגשת ומהנה ביום שהיה. אדרבא, סרט חתונה מוצלח באמת הוא סרט שבו צלם הוידאו הצליח לתת רובד נוסף של החוויה, להעצים את הרגעים שביום, ולגרום לצופים לחוות מחדש את החתונה באופן סוחף, קליט וקליל.


סגנון העריכה הנוסף שאני רוצה לגעת בו הוא הסגנון הרומנטי. אני רואה לא מעט סרטי חתונה, ולרוב אני בשוק מהכמות שבה צלם הוידאו השתמש בהילוך איטי. יש איזו תפיסה אומנותית שהילוך איטי מעצים את הרגש, תפיסה שהיא נכונה חלקית, אך יכולה גם ליצור דחייה כאשר משתמשים בה באופן מוגזם, עד כדי גיחוך. הבה נשים את הקלפים על השולחן - הילוך איטי הוא חשוב, ויכול להעצים שברירי רגעים ולתת להם חיים חדשים, אבל רק כאשר משתמשים בו בחוכמה, ולא כמסחטת רגש כלפי הצופים. במצב כזה הצופים יחושו דחייה וכל המטרה תתבטל. הסגנון הרומנטי של עריכת וידאו מחפש להעצים את מה שכבר מועצם, להטעין ברגש את מה שכבר מוטען, ולכן לטענתי הוא עשוי, גם כן, לעורר תחושת אירוניה וסרקזם אצל הצופה. ראשית, הסגנון הרומנטי של העריכה מבקש להתעכב על שוטים בקלוז אפ של הפנים של בני הזוג, ולעשות זאת לרוב בהילוך איטי. בנוסף, סוג עריכה זה מדגיש את הרגע בעזרת מוזיקה מלודרמטית, שגם, כאשר משתמשים בה באופן מוגזם, יכולה להפוך לפרודיה. הסגנון הרומנטי משתמש גם בטכניקות העצמת צבע מוגזמות, ולפתע סצינה של צילומי זוגיות ביער מקבלת צבעים מופרזים, שרק פוגמים בחוויה ה״אמיתית״ של הרגע. כמובן יש גם צלמי סטילס שהסגנון שלהם הוא למשוך את עקומת הצבע בתמונה גבוהה ככל האפשר, אבל בוידאו זה נראה ״מלאכותי״ אף יותר.




אל מול אלה ניצב סגנון העריכה האורבני והמודרני. מדובר בסגנון עריכה מהיר, של שוטים פתוחים ורחבים, סטטיים, ומתבסס על בניית מומנטום בליווי מוזיקה קצבית, אירונית, אולי אפילו וינטג׳. הסגנון המודרני אינו מבקש להביא את רגע היום לפי סדר על ציר זמן קבוע (כרונולוגי), אלא לבנות מומנטום וקצב בעזרת חיבור מפתיע ומרגש של רגעים משלבים שונים ביום. הסרט יכול להיפתח בכלל עם שוט של ריקודים ברחבה, ומשם לקפוץ לשוט מגניב מצילומי הזוגיות, והופ אנחנו פתאום בחופה בכלל לרגע או שניים. זוהי עריכה מהירה, קצבית וסוחפת, שמודעת לעצמה ולאופי הצפייה של אנשים בעידן שלנו: הרוב המוחלט דרך הטלפון, בפייסבוק או ביוטיוב, וכמובן הרבה מודעות עצמית שנובעת משנים של סרטי חתונה רומנטיים בצורה מוגזמת. הצילום אינו סנטימנטלי, אלא אינסטרומנטלי, וכמובן תזזיתי בין זוויות צילום, תוך שילוב של צילומי רחפן. בכך, צלם הוידאו משתמש בעריכה כדי ליצור תנועה בתוך הרצף של השוטים, וזאת במקום תנועות מצלמה תזזיתיות ומוגזמות. ביום הראשון של בתור סטודנט לקולנוע שמעתי משפט שאני זוכר עד היום: עריכה היא תנועה!





מקווה שעזרתי לכם להבין יותר טוב איך עובדת אומנות הקולנוע, צילום הוידאו ועריכת הוידאו. מקווה שסרט החתונה שלכם ייצא מרגש, מסעיר וסוחף.

נמרוד